הלוואה בשעבוד נכס

הלוואה בשעבוד נכס

הנה תגלית- משכנתא לא לוקחים מהבנק. משכנתא נותנים לבנק.
מוזר, לא?
למעשה, בכל הלוואה יש מרכיב חשוב מאוד של סיכון, שהמלווה, במקרה זה- הבנק, נוטל על עצמו. הרי יש גם סבירות מסוימת שהלווה לא יחזיר את הכסף. מסיבה זו, ככל שהסיכון גבוה יותר עבור המלווה, כך הריבית תהיה גבוה יותר- אם יש סיכוי שהוא יפסיד כסף, הוא רוצה שיהיה גם סיכוי שהוא ירוויח הרבה, או שהעסקה לא כדאית למלווה. ככל שסכום ההלוואה גדול יותר- הסיכון גובה יותר. ככל שההלוואה פרוסה ליותר שנים- הסיכון גבוה יותר, כי לא ניתן לדעת מה יקרה בטווח ארוך כל כך. לכן, לכאורה, משכנתא צריכה להיות ההלוואה בריביות הכי גבוהות במשק! אבל בפועל, ההפך הוא הנכון, ומשכנתא זו ההלוואה בריביות הנמוכות ביותר, עם אפשרויות הפריסה הנוחות ביותר.

אז זה ייתכן?
מצב זה מתאפשר הודות לנתון אחד- משכנתא לא לוקחים, משכנתא נותנים לבנק. כדי להוריד את הסיכון לבנק, הלקוח נותן לו מישכון, ערבות, למקרה שיהיו בעיות עם ההחזרים. המישכון במקרה זה הוא בית. נדל"ן הוא הדבר הבטוח ביותר שיש מבחינה מישכון- הוא לא יכול לזוז, ולא ניתן להשמיד אותו. הקרקע לעולם תישאר באותו מקום. בניגוד לרכב, שלמרות שהוא יקר ערך, יתכן מצב בו הוא ברגע אחד נעלם ונמחק מהעולם.
בדיוק לכן, אחד הפתרונות היעילים ביותר כדי לצאת ממעגל ההלוואות, הוא ריכוז כלל ההלוואות למקום אחד מסודר, ולמשכן בעדו נכס. בניגוד להלוואה מסחרית רגילה מהבנק, ניתן לפרוס את ההלוואה לתקופות ארוכות- גם לעשרים שנה! דבר זה מקל מאוד את התשלומים, בעיקר למשפחות בעלי הלוואות רבות, שמתקשים לצאת מהם.
בנוסף, הריבית בהלוואות אלו הם נמוכות בהרבה מאשר הלוואות מסחריות. כך יוצא רווח כפול- גם ריבית זולה, וגם פריסה נוחה. זהו צעד חשוב ויעיל אל עבר יציאה מעולם ההלוואות.

כך, לדוגמא, הלוואה של 50 אלף ₪ בהלוואה מסחרית, ניתן לפרוס לעד כ-5 שנים. כך ההחזר הצפוי יכול להגיע למעל 1,000 ₪ בחודש. זהו סכום נכבד מאוד על משפחה ישראלית ממוצעת. אך פריסה ארוכה של אותה הלוואה בשיפור הריביות, מביאה להחזר של כ-360 ₪ בלבד. הפער העצום הזה של 700 ₪ בחודש, יכול לעשות את ההבדל בין משפחה שרודפת תמידית אחרי הלוואות לבין משפחה בעלת יציבות כלכלית שלא צריכה הלוואות כדי לגמור את החודש.